פרס נובל ספטמבר 2018

מכירים את משחקי ההכרות בדינמיקה קבוצתית? איזו חיה מאפיינת אותך?

אז בואו נשחק משחק ביחד.. איזו חיה מאפיינת את החיה המוזיקלית שלכם? ואני לא מתכוון לכך שכולכם חיות במה בלתי ניתנות לעצירה,

אלא איזו חיה מאפיינת אתכם בהתאם לסיטואציה והשלב בו נמצאת הקריירה המוזיקלית שלכם, אתם ביצה? אתם כבר תרנגולת? אתם זיקית המשנה את צבעה וסגנונה משיר לשיר.

הבנתם לאן אני חותר, אני מקווה לפחות.

הרשו לי להתחיל את המשחק, אני עמרי נובל, בן, אח, בן זוג, אבא, מנהל פרויקטים, מוזיקאי, זמר, מעבד, מפיק, שדרן רדיו, מנהיג ההרכב "עמרי נובל והאצילים".

החיה שהכי מאפיינת אותי היא שילוב של כמה מהן בו זמנית, יציר כלאיים שהאבולוציה טרם מצאה לו הגדרה דרווינסטית.

ברגליים אני צב -

איטי כל כך, כל צעד שלי בקריירה לוקח המון זמן עד שאני עובר לצעד הבא, דווקא לא בהכרח בגללי, כלומר זה שיש עבודת יום ומשפחה ובת זוג זה בהחלט מאט את הקצב אבל אני צב כי ההתקדמות שלי מאוד שקולה ומדודה, לפעמים היא כמעט בלתי נראית, לדוגמא ההופעות, פעם הייתי מופיע באמצע שבוע, בימים פחות שווים אבל לאט לאט התחלתי לטפס לכיון הסופ"ש, בשנה האחרונה כמעט כל ההופעות שלי היו בימי חמישי או שישי, התקדמות מיום שני לא? אבל זה לקח לאט לאט בצעדים של צב.

העור שלי הוא עור של פיל ברווזי –

עור של פיל לא צריך להסביר, כדי להתקדם מקבלים הרבה תשובות שליליות בדרך וצריך לגדל עור של פיל כדי שהלב לא יפגע (ועל כך בהמשך) כמות ה"לא" שאני מקבל מזכירה לי את כמות ה"לא" שקיבלתי מבחורות בשנות הרווקות שלי ותנו לי להגיד לכם משהו.. היו הרבה "ללאאאא", ולמה ברווז? כי ממוזיקה צריך להתרגש ושאני שומע משהו שמרגש אותי יש לי עור ברווז.

חשוב לשמור על השילוב הזה של עור פיל ברווזי, אתה בונה אופי ועדיין שומר על הרגש.

יש לי לב של כלב –

לא רק בגלל שאני נאמן לאנשים שאני עובד איתם אלא כי אני באמת אוהב את מה שאני עושה ואת האנשים שאני עושה את זה איתם ולמענם (שזה הצד שמקשיב), בעלי כלבים יודו שהאהבה שכלב מרעיף עלייך היא טהורה ונקייה.

המוח שלי הוא דולפין-

אני כותב מילים ומוזיקה לאנשים כמוני וחשוב לי לייצר מוזיקה איכותית עם מסר, זה שאני מקפיד על גרוב ו"גוד טיים" לא אומר שהנושאים עליהם אני כותב רדודים או "זולים", אני לא מכוון למכנה המשותף הנמוך ביותר.

הראש שלי  הוא אריה-

טוב רעמה אין לי על הראש ואני יותר כמו סיבמה שאומרים לו ש"יום אחד כל זה יהיה שלך"  אבל שאני פותח את הפה ואת הלב, אי אפשר להתעלם, בתור אופטימיסט נצחי אני מאמין שאחרי הרבה עבודה קשה, התמדה, התפתחות ושימור הקשר עם המאזינים בין אם זה בהופעות או בתכניות הרדיו אני אהיה "המליכ" בדומיין שלי...

פרס נובל לספטמבר 2018 מוענק ל..

ANNA ZAK "BANG BANG"

אין מה לעשות זה נשמע פגז, פופ הכי מעודכן שיש, אנה זמרת שנולדה לפופ, צעירה מאוד (בת 17) אבל נשמעת מקצועית, מאחוריה צבא של מקצוענים, חייב לפרגן להפקה של ג'וני גולדשטיין שעושה פה עבודה מצויינת, פשוט ברמה עולמית

לצפייה

שחר סאול & צוקוש "גידי גוב"

היפ הופ שחור ממעמקי המעודונים בז'אנר שמזכיר לפרקים אמן נוסף 'פלד' אבל זה עומד בזכות עצמו כמובן, קצת היתולי בנושא והאוירה הכללית והטקסט כנראה לא היה עובר אצל ביאליק אבל הם באים בטוב ועושים פאן וזה מה שרציתי לשמוע

יש גם קליפ לצפייה

Hadar Opp "YOURS"

פולקי חמוד, האמת שבשיר השני שלא גם עשינו ראיון והיא באמת בחורה חמודה, אם לשמור על קצב אבל לעבור לטונים אחרים מפופ או מוזיקה שחורה אז הבחירה בשיר של הדר ברורה בפלייליסט הנוכחי הפעם

נועה גפלה "חורף"

השירים כאילו זורמים לי הפעם בסדר מופתי, מגיעה אלינו נועה, מדובר בשיר חמוד מאוד, השירה של נועה נעימה ומתוקה, יש פה תמימות גם בהפקה (המיוזיק בוקס) מביאה אותי לשם. יש משהו ווינטג'י בשיר וזה עובד, אפילו שנסוני, אפשר לדמיין את ההרכב מנגן בחדר חזרות ביתי ונעים

לצפייה בקליפ האנימציה

טל גבעמיר "ענן"

מענין שגם עם טל עשיתי ראיון טלפוני ומדובר בבחורה מקסימה, פופ אופטימי, כזה שכיף לשתות איתו קפה של בוקר (או תה במקרה שלי) גם בהאזנה חוזרת נהניתי מהקלילות המוזיקלית והקול העדין שעד סוף השיר עוטף בנעימות

אביגיל קובארי וציו"ן "לא עוד לבד"

טוב הגענו לאזור קצת יותר אפל, עדיין יש גרוב מדליק, אביגיל שרה/מספרת על דמות בודדה בעולם תל אביבי, כן זו מוזיקה תל אביבית להיפסטרים בפאבים בפלורנטין, מעניין ומסקרן, יש פה אוירה ושיעור לחיים עם אחלה מוזיקה ברקע

יובל דה לוי "רוב הזמן"

הכירו לי את יובל במקרה, מישהי בעבודה שהוא חבר של בעלה והיא שמעה שאני משדר אז זרמתי אבל הופעתי לטובה, לא הפתיע אותי לראות שהוא קוצר תשבחות בכל מקום. זה באמת שיר מצויין, אינדי פופ קודר, יש פה כאב אישי ויובל מצליח להעביר זאת בשירתו הכנה. הפקה מצוינת שמשאירה במתח ומתקשרת לאורך כל השיר, יופי של עבודה.

ארז אלגרבלי "תן"

השיר מתחיל בווקאל נקי מה שמשאיר מקום לקולו של ארז לשיר מהנשמה, מוגש יפה, ארז שר כאילו לעצמו, יש פה כנות ואתם יודעים שכנות מנצחת. ההפקה כולה מרוכזת בשירה של ארז, אין שום כלי נגינה אחר שמתחרה בו, גם בפיצוץ השיר הסנר רק עושה כבוד ומשאיר חלל לקולו המתנפץ של ארז שמגיש את שירת חייו.

צחי ועודד "לא חוזר"

מהרגע שלחצתי פליי על שיר נזכרתי בסצינת המרדף בסרט האהוב עליי "איש הנצח" כאשר השיר של קווין "DON’T LOSE YOUER HEAD" מתנגן וייתכן שההרמוניה הדומה גרמה לשיר הזה להכנס לפרס החודשי אבל בכל מקרה מדובר בשיר שעומד בפני עצמו, פופ מהצד הפחות שמח, זה שיר ללילה, לנסיעה ברכב בשעות הקטנות של הלילה מבילוי תל אביבי.

ספיר ממתיהו "שקרנית"

לנצח אזכור את הצ'יסר שחלקנו ביחד בכנס של יחצינו לאן ומדובר בשיר מצויין שמופק בחכמה, ספיר שהיא גם כותבת מוזיקה לסרטים מביאה את הדרמה של המסך לשיר שיש לו גם קליפ כבד רגשית, זה לא קליל, זה לא שמח אבל יש פה עומק רגשי והגשה לא שגרתית של אמנית פופ אלקטרוני שיודעת בדיוק על מה היא לוחצת רגשית ומקצועית